החלטה בתיק בש"א 1055/05

1.                   זוהי החלטה בבקשת המבקשת (הנתבעת  מס' 3 - חברת מבני תעשיה בע"מ), למחוק את התביעה  נגדה על הסף, או למחוק את סעיף 12.4 לכתב התביעה, בו נתבעת המבקשת  יחד עם יתר הנתבעים, לשלם למשיבה (התובעת - גיא לי אילת בע"מ), את מלוא  סכום התביעה - 900,290 ש"ח.

החלטתי   לדחות את הבקשה  ולהלן  נימוקי ההחלטה.

2.                   בכתב התביעה נטענו בין היתר הטענות הבאות:

א.                           המשיבה העוסקת בין היתר בבניה, התקשרה עם הנתבע מס' 2, משרד הבינוי והשיכון, בחוזה לבניית יחידות דיור ולבצוע  הפיתוח  בשטחים  הצמודים אליהן, במתחם בניה  באילת,  לאחר שזכתה  במכרז לבניית אותן יחידות דיור.

במסגרת  הסכם זה (נספח ו' 1 לכתב התביעה), התחיבה המשיבה  בין היתר, לשלם למבקשת, שהיתה  החברה המפתחת  אשר ביצעה את "עבודות הפיתוח הכללי" באיזור, את המחיר בגין עבודות הפיתוח האמורות. כן התחייבה המשיבה, לשלם "...את מלוא האגרות והיטלי הפיתוח בהתאם לחוקי העזר העירוניים".

ב.                            בנוסף התקשרה המשיבה  ב "הסכם לביצוע תשתית"  עם המבקשת (נספח ו' 2 לכתב התביעה), במסגרתו  התחיבה לשלם למבקשת סך של 1,284,577 ש"ח תמורת עבודות  הפיתוח אותן היתה המבקשת אמורה  לבצע, כאשר הסכום האמור כלל על פי החוזה, את תשלום  מס הערך המוסף.

ג.                   בהסכם  ו' 2  האמור נכללו בין היתר התניות הבאות:

בסעיף  3.א  להסכם האמור הוסכם,  כי המבקשת "...תהא רשאית לבצע באמצעות  קבלנים, ספקים  ונותני שירותים למיניהם עבודות פיתוח באתר,  בשטחים הציבוריים...".

בסעיף  3. ב  להסכם נקבע כי המבקשת, "...תהא זכאית, לפי שיקול דעתה לבחור בין ביצוע חלק מהעבודות  בפועל  לבין תשלום אגרות או היטלים  עבור ביצוען  לרשות המקומית.  בחרה החברה  לשלם אגרות  או היטלים כאמור לעיל תהיה החברה פטורה מביצוע העבודות נשוא האגרה או ההיטל".

בסעיף  6 להסכם הצהירה המשיבה, כי ידוע לה, שהמבקשת מבצעת  את הפיתוח "...בשם ובמקום העיריה  (עירית  אילת,  הנתבעת מס' 1 - ג.ג)".

ד.                  המשיבה אכן שילמה למבקשת  סך  1,284,577 ש"ח כמוסכם,  ולהערכתה התשלום  האמור "...מכסה את כל ההוצאות שנדרשו לצורך פיתוח  התשתיות המשרתות את הפרוייקטים  ואף למעלה מזה".

ה.                  לצורך קבלת  היתר הבניה, נאלצה  המשיבה לשלם  לעירית אילת, הנתבעת מס' 1, אגרות והיטלים שונים, אשר נועדו  לכאורה לצורך הפיתוח, ואשר  סכומם הכולל משוערך למועד הגשת התביעה לכ- 700,024 ש"ח. (ע"פ  התחשיב, נספח ג' לתביעה).

ו.                    הנתבעים מס' 1 ו- 2 התקשרו בהסכם (נספח ח' לכתב התביעה), במסגרתו הסכימו לחלק ביניהם את ביצוע עבודות הפיתוח, והסכימו  על חלוקת התשלומים שגבו מן היזמים . המשיבה טענה, כי בסך  הכל שילמה סכומים העולים על הוצאות הפיתוח בפועל, וכי הסכומים ששילמה ביתר חולקו בין הנתבעים 1 ו- 2 . בנוסף, טענה המשיבה, כי ביצעה בעצמה חלק מעבודות  הפיתוח, אשר אמורות היו להתבצע ע"י המבקשת, או ע"י הנתבעת  מס' 1.

ז.                    המשיבה  טענה בכתב התביעה, כי על הנתבעת מס' 1, להשיב לה  את סכומי האגרות וההיטלים ששילמה לה, משום שחיוביה באגרות והיטלים אלה   "...לוקים בטעויות  מהותיות ו/או באי חוקיות...".

ח.                  בנוסף, טענה המשיבה, כי חויבה שלא כדין ברכיב המע"מ, במסגרת תשלומי הפיתוח ששילמה למבקשת,  והיא תבעה על כן סך של 269,248 ש"ח, שהינו סכום המע"מ, הכלול בתשלומי הפיתוח אותם שילמה, משוערך למועד הגשת התביעה.

3.                   המבקשת  טענה  בבקשתה  בין היתר, טענות אלה:

א.                  בכתב התביעה  פירטה המשיבה דרישותיה להשבת  סכומי ההיטלים והאגרות  ששילמה לנתבעת מס' 1, ותביעותיה בענין זה, מופנות כולן כנגד  הנתבעת מס' 1 בלבד.

ב.                  התביעה  היחידה המופנית באופן ספציפי  אל המבקשת, הינה התביעה להשבת סכום המע"מ  אשר נכלל בתשלומי הפיתוח.

ג.                   חרף האמור, נתבעו  בסעיף 12.4 לכתב התביעה, הנתבעים כולם, ובהם גם המבקשת , לשלם למשיבה את מלוא סכום התביעה .